מאת: ד"ר מרקוס הראל

 

קיימות שתי טכניקות בסיסיות לביצוע ניתוח פלסטי של האף. הראשונה היא הטכניקה הסגורה, והשנייה היא הטכניקה הפתוחה.

הטכניקה הסגורה

הטכניקה הסגורה מתבצעת דרך חתכים פנימיים ברירית האף ודרכם מיושמים כל שלבי הניתוח, כולל הרמה ועיצוב קצה האף במידת הצורך. בשיטה זו אין צלקות חיצוניות, וכל הניתוח מתבצע ללא ראייה ישרה של האנטומיה הפנימית של האף, אלא רק במישושם.

הטכניקה הפתוחה

בטכניקה הפתוחה נעשים חתכים חיצוניים בנוסף לחתכים הפנימיים, אשר ביחד יאפשרו את ההרמה של מתלה העורי מעל שלד האף. ניתוח זה מתבצע תחת ראייה ברורה של כל המרכיבים האנטומיים של האף.

כדי להשיג תוצאה מושלמת ומוצלחת בניתוח אף, דרוש מהמנתח היכרות עמוקה ושליטה בשתי הטכניקות, למרות שלרוב, כל מנתח יפתח מיומנות והעדפה לטכניקה מסוימת . ד"ר הראל מבצע את רוב רובם של ניתוחי האף בשיטה הסגורה.

השיטה הסגורה (Endonasal/Closed Rhinoplasty)

ניתוח אף אנדונזאלי (שיטה סגורה) הוא מעט טראומתי, אך מאפשר בין היתר איזון ובקרה ( Feed-Back) מיידי ככל שמתקדמים בשלבי הניתוח.

יתרונו העיקרי הוא בזה, שמתאפשרת התרשמות מידית מהתוצאה האסטטית, והוא אינו משאיר צלקות חיצוניות.
מבחינה היסטורית, ניתוח זה היה הראשון, וממנו התפתחו שיטות ניתוחיות אחרות.

חתכים וגישה בעת ניתוח בקצה האף

קיימים 4 חתכים:

 

בשיטה הסגורה קיימות שתי דרכים עיקריות לטיפול בקצה האף:

1-הגישה הרטרוגרדית (Retrograde):

בדרך הרטרוגרדית ניגשים לסחוסים דרך חתך בין סחוסי. בעזרת מכשיר Double Hook ומספריים מכופפות בקצה, חושפים חלקית  את סחוס האף וכורתים את החלק הצפאלי שלו (תמונות 7-3).

2- שיטת ה-:Delivery

בדרך זו מחברים בין חתך בין סחוסי לחתך Marginal, ולאחר שהסחוס הופרד מהעור  ונחשף כיחידה אחת, ניתן לבצע בו את הטיפול הרצוי תחת התבוננות ישירה. הטיפול יכלול גם כריתה של החלק הצפאלי כמו בשיטה הרטרוגרדית.  בשיטה זו ניתן גם להוסיף פעולות נוספת באזור כיפת הסחוס (Domes)כגון: תפירות או חיתוכים.

במידה ובשיטת ה-Delivery לא ניתן לבצע את כל הרצוי ניתן יהיה בשלב זה להמיר את הניתוח הסגור בניתוח פתוח, על ידי חתך באזור הקולומלה.

חשוב לציין שלא משנה מה השיטה הנבחרת, חייבים תמיד להשאיר מסגרת  של הסחוס התחתון הצדדי (RIM) בעובי של כ-5 מ"מ לפחות.

השיטה הפתוחה (Open Rhinoplasty)

השיטה הזו מהווה התקדמות חשובה בכירורגיית האף, מאחר והיא מאפשרת בחינה ישירה תחת ראייה ישרה של כל הפעולות, ושימוש בתפירות  והשתלת סחוסים, אשר ביצועם בשיטה הסגורה היא קשה ביותר.

שיטה זו עדיפה בניתוחים בהם דרושה פעולה מורכבת בקצה האף או בתיקון ניתוח אף קודם. חסרונות השיטה הן דיסקציה  נרחבת וחוסר יכולת לחזות במדויק את התוצאה האסתטית. חיסרון נוסף הוא הצלקת באזור הקולומלה.

חתכים וגישה
שיטה זו דורשת חתך תת סחוסי או ,Marginal וחתך בעור הקולומלה. בעזרת החתכים הללו מבוצעת דיסקציית העור והפרדתו מהסחוסים וממיבנים אחרים של שלד האף.

בסיום ההפרדה, העור מורם על ידי מכשיר רטרקציה, וכל המבנה הסחוסי נחשף לעיני המנתח. לאחר בחינת האנטומיה של האזור, המנתח מחליט על אופן הטיפול.

לרוב, בשיטה הפתוחה תתבצע הכריתה של החלק הצפאלי של הסחוסים התחתונים הצדדיים, ובהמשך יעשה שימוש בתפירה של כיפות הקצה (Domes) או של שתלי סחוס שנלקחים מהמחיצה.

עוד אופציה היא, שימוש בסחוס שלקוח מהמחיצה בכדי לחזק את עמדת הקצה. שתל זה מוכר כ-Columellar Strut שמונח בין רגלי הסחוסים התחתונים  צדדיים, שם הוא נתפר, וכך הוא מונע נפילה של הקצה לאורך זמן.

במקרים בהם לא ניתן להשיג סחוס מהמחיצה נלקח הסחוס מאזור קונכת האוזניים, דבר שיכול להיות שימושי במיוחד בהרמת אף ושיפור המראה האסתטי.
אפשרויות השימוש בשתלי סחוס הם רבות ומגוונות.
בין השתלים הנפוצים נמצא לדוגמה את "שתל המגן" (Shield Graft) ( תמונה למטה)

מהו ניתוח להרמת קצה האף?

ניתוח להרמת קצה האף הוא הליך אסתטי עדין שמטרתו לשפר את פרופורציות הפנים באמצעות שינוי זווית או גובה קצה האף. מדובר בניתוח מבוקש בקרב מטופלים שמרגישים כי קצה האף שלהם שמוט או בולט יתר על המידה, והוא מאפשר להגיע למראה טבעי והרמוני יותר תוך התאמה למבנה הפנים האישי.

שאר שלבי הניתוח  דומים לשיטה הסגורה, וחלקם  גם קלים לביצוע בשל החשיפה המלאה של אנטומיית האף אשר מאפשרת התבוננות ישירה במבנים הפנימיים. בסוף הניתוח הפתוח מניחים מחדש את מתלה העור וסוגרים את החתך בקולומלה עם תפרי ניילון.
ללא ספק עדיפה שיטה זו להדרכת מנתחים מתחילים ומתמחים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם על אוסטאוטומיה – ניתוח להצרת האף